סולטניק ואח' נ' יובתים (1993) בע"מ ואח'תביעה ותביעה שכנגד

1.         התובעת הינה בעלת משרד לעיצוב פנים ואדריכלות, ואף שאין היא אדריכלית על פי השכלתה, הרי היא עוסקת בתכנון של בתים למגורים, וכן בעריכת תכניות של שיפוצים ושינויים בבתים.

2.         הנתבעת 1 הינה חברה העוסקת באדריכלות, והנתבע 2, שהוא אדריכל, הינו מבעלי מניותיה ומנהל בה.

3.         במסגרת פעילותה המקצועית עסקה התובעת בתכנון הרחבת בתי חברים בקיבוץ רמת יוחנן (להלן: " הקיבוץ"), ובין היתר עסקה בתכנון הרחבת הבית של אחת ממשפחות חברי הקיבוץ, משפחת לביא (להלן: " משפחת לביא").

            תכנון הרחבת ביתה של משפחת לביא, לא בא, בסופו של דבר, לידי גמר, שכן, על פי החלטת הקיבוץ נדרשה משפחת לביא לעבור לשכונה חדשה שהחלה להיבנות בקיבוץ.

4.         תכנונה של שכונה חדשה זו, אשר כונתה "שכונת הדס", נמסר על ידי הקיבוץ לנתבעת 1, וזו לאחר שקיימה דיונים עם גורמי הקיבוץ, בנתה סקיצות וערכה חישובי כמויות, הגיעה לתכנון סופי של דגם מודולרי של בתים, אשר הוצע לקיבוץ ואושר על ידו, ואשר זכה אף הוא לשם "דגם הדס". על בסיס דגם הדס נבנו 6 יחידות דו משפחתיות ל 12 דיירים, ולאחר מכן נבנו עוד שני פרויקטים על בסיס אותו דגם, ובמועד הגשת התביעה אף תוכננה בניית פרויקט נוסף בן ארבע יחידות.

            התכנון שביצעה הנתבעת 1, היה תכנון מקיף, שכלל תכנון התכסית שעליה ייבנו בתי המגורים (מבנה בצורת הקרקע, נוף, מיקום, שבילים, בתי גישה וכו'),  חלוקת השטח ליחידות המגורים, תכנון של כל מבנה מגורים דו משפחתי, ותכנון כל דירה במבנה, ותכנון המפרטים הטכניים הנדרשים.

            כאמור לעיל, התכנון היה תכנון מודולרי אשר היה כפוף לשינויים פרטניים אשר כל משתכן ומשתכן ביקש לעשות על פי צרכיו, ועל פי תקציבו.

5.         אף משפחת לביא ביקשה לעשות שינויים ב"דגם הדס", ולשם כך פנתה לתובעת, אותה, כאמור, הכירה הכרות מקצועית בעבר, וזו הכינה בעבורה שרטוט תכנית של קומת הקרקע בדירה, אשר יועדה למשפחת לביא (להלן: "תכנית התובעת"). 

על גבי תכנית זו לא צוין שמה של התובעת, והיא כונתה "מערך ריהוט קומת כניסה", והיא נמסרה על ידי משפחת לביא, לידי הנתבעים.

            כבר כאן המקום לציין כי על פי התשתית העובדתית שנפרשה במהלך בירור התביעה, עולה כי לא נאמר בשום שלב לנתבעים מיהו יוצרה של תכנית התובעת, והנתבעים אף לא התעניינו בכך, באשר היו הם מורגלים לפניות של משתכנים לעשות שינויים בדגם הבסיסי.

כך העיד בעניין זה הנתבע 2, בעמ' 18 לפרוטוקול ש' 20-26):

"לגב' לביא, אני עשיתי את התכנון. תהליך התכנון החל מפגישות אישיות שלי עם כל משפחה ומשפחה. כל משפחה הציגה את דרישותיה על פי הדגם הבסיסי. לא היה בית אחד שלא נעשו בו שינויים מהדגם המקורי. הבקשות של המשפחות היו לה וריאציות שונות. היו כאלה שבאו והסבירו בעל פה ולא נתנו שום שרטוט, היו משפחת שעשו שרטוט כזה או אחר שרצו, היו משפחות שהעבירו לי סקיצות שערכו להם. גם בבית משפחת לביא, הביאו לי סקיצה המשקפת את רצונם, ומשם המשכנו הלאה.

6.         אף כי תכנית התובעת כונתה משום מה, כאמור, " מערך ריהוט קומת כניסה", המדובר היה בתכנית שכללה שינויים לא מעטים מן התכנית המודולרית של "דגם הדס", וכך, למשל, כללה, בין היתר, שינויים בכניסה לבית, במיקום המדרגות, במיקום המטבח, הסלון והממ"ד.

7.         מעת שמסרה משפחת לביא לנתבעים את תכנית התובעת, הייתה היא בקשר אינטנסיבי עם הנתבעים, ואף תכנית התובעת עברה שינויים לא מעטים, על פי דרישתה של משפחת לביא, ועל פי הצעת הנתבעים, ובכלל זה שינויים בחדר המדרגות, שינויי חשמל, שינויים קונסטרוקטיביים,  שינויים במיקומי דלתות ויציאה למרפסת, שינוי בתכנון הממ"ד והתאמתו לנדרש על פי החוק, ועוד.

8.         בסביבות חודש מרס 2012, התברר לתובעת, לטענתה, כי בין התוכניות אשר הנתבעים מציעים למשפחות מן הקיבוץ, בשכונה החדשה, מצויה אף תכנית שהינה, לטענתה, העתקה של תכנית התובעת. עוד התברר לתובעת כי התכנית המוצעת אף זכתה לכינוי "דגם לביא", על שמה של משפחת לביא, שעבורה הכינה התובעת את תכנית התובעת.

            התובעת פנתה לנתבעים וטענה כי אלו עושים שימוש שלא כדין ביצירה האדריכלית שלה ודרשה כי הנתבעים יפסיקו לאלתר כל פגיעה בזכויות היוצרים שלה, וכן כי ימסרו לה דו"ח לגבי המקרים בהם נעשה שימוש כלשהו בתכניותיה.

            הנתבעים  כפרו מכל וכל בטענות התובעת, וטענו בין היתר כי הם תכננו תכנון מלא של השכונה ושל יחידות הדיור, וכי נעשו שינויים בתכנון האדריכלי שלהם על פי דרישות המשתכנים, ובכלל זה, על פי דרישת משפחת לביא, על פי סקיצות שהיא מסרה וכן באמצעות מסמכים בכתב, בהם התבקשו השינויים המוצעים. כמו כן, נטען שמעולם לא הוצג לנתבעים כל מסמך או שרטוט, הנושא את שם התובעת ומעולם לא נאמר להם שהיא הייתה מעורבת ביצירת תכנית השינויים.

            עוד טענו הנתבעים כי התובעת היא זו שהפרה את זכויות היוצרים שלהם, בשעה שבצעה למעשה יצירה נגזרת מהתכנית האדריכלית של דגם הדס, וזאת ללא קבלת רשות, ותוך שהיא מייחסת לעצמה את התכנית תוך העתקתה של יצירת הנתבעים.

9.         משלא השכילו הצדדים ליישב את המחלוקת שביניהם בדרכי נועם, הגישה התובעת את התביעה שבפני, ואילו הנתבעים הגישו אף הם תביעה שכנגד.